למה אנחנו חושפים את המחממים שלנו לתנאי אדי מים קיצוניים?
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סביבה אכזרית עבור מכשירי אלקטרוניקה. בגלל החום הפתאומי והאדים העבים, חדרי האמבטיה הופכים למעשה לחדרי עינויים עבור מכשירי אלקטרוניקה. אם המחמם לא נוצר במיוחד כדי לעמוד בתנאים האלה, הוא עלול להישבר או להפסיק לעבוד תוך כמה חודשים. אף אחד לא רוצה לקבל שיחה מלקוח כועס בגלל זה.
הבעיה עם אדי המים
רוב הלמפות בעלות טכנולוגיית אינפרא-אדום משתמשות בזכוכית קוורץ וטונגסטן. הן טובות, אך יש להן חיסרון – בחדרי אמבטיה עם אדים, הלחות מצליחה לחדור לכל סדק קטן במכשיר. הבעיה היא שכאשר הלחות פוגעת בלמפה החמה, המים מתאדים, אך המינרלים והמלחים נשארים במקום. הם יוצרים “נקודות חם” על הזכוכית. בסופו של דבר, הזכוכית נשברת, והמכשיר כושל. כדי למנוע זאת, אנחנו מבצעים בדיקות לחץ וחום על כל מכשיר. אנחנו מדמים שנים של חשיפה לאדי מים במשך כמה שבועות. אנחנו מחליפים את המכשירים בין סביבה לחה לבין חום גבוה. אנחנו מעדיפים שהחלקים של המכשיר יכשלו במעבדה שלנו, ולא בביתו של הלקוח שלכם.
מאבק בקורוזיה
האזור המסוכן ביותר הוא המקום בו הלמפה נמצאת במגע עם החיבורים החשמליים. אוויר לח גורם לקורוזיה מהירה יותר. כאשר החיבורים האלה מתחילים להתקלקל, ההתנגדות החשמלית עולה. זה אומר שהחיבורים נהיים חמים מדי – לפעמים כל כך חמים, עד שהם גורמים להתמוססות המעטפת הפלסטית או לכיבוי המכשיר. אנחנו עוקבים אחר זה על ידי בדיקת ירידה במתח החשמלי במהלך הבדיקות. אנחנו מחפשים כל סימן של קורוזיה או “החלקה” – כשהחשמל מנסה לעבור דרך פני השטח הלחים. זה לא טוב.
האיזון הנכון
אפשר לחשוב, “פשוט נאטום את כל המכשיר בפלסטיק!” אבל יש בעיה – אם נאטום את המכשיר יותר מדי, נכלא את החום בתוכו. אז המכשיר יתחמם יותר מדי וינזק. זו בעיה של איזון – עלינו לאזן בין רמת החוסם של המכשיר לבין זרימת האוויר הנדרשת כדי שהמכשיר יישאר קר. כל עוד אתם עוקבים אחר ההוראות לאוורור בזמן ההתקנה, המחמם יישאר יבש ולא יגרום לדליפת חשמל. זה פשוט.