למה רוב מחממי החדרים בחדרי אמבטיה לא עובדים בסופו של דבר
יש סוד קטן לגבי מחממי האינפרא-אדום שנמצאים בחדרי אמבטיה: לרוב, זה לא הרכיב החימומי עצמו שגורם לבעיות. בדרך כלל, הגורם האמיתי הוא משהו קטן יותר ומעצבן יותר – חומר הבידוד של החוטים.
כשמגבירים את עוצמת החימום, החום לא נשאר רק באזור שבו אנו רוצים לחמם את עצמנו. החום עולה גם לכיוון נקודות החיבור של החוטים. אם החיבור בין החוטים לצינורות אינו איטום כראוי, חמצן ולחות יכולים לחדור פנימה. כשזה קורה, חומר הבידוד מתחיל להיהרס. זה תהליך איטי, אך בסופו של דבר זה גורם לקצר חשמלי. אז, המחמם נהיה סתם חתיכת מתכת חסרת תועלת על הקיר.
הבעיה עם המוצרים “זולים”
הרבה מוצרים שמיוצרים בהמונים מנסים לחסוך בעלויות. הם משתמשים בחומרי בידוד פשוטים או בדבקים בעלי עמידות נמוכה כדי להחזיק את החוטים במקומם. בסביבה בעלת חום גבוה, חומרים אלה לא יכולים לעמוד בעומס.
אנחנו עושים דברים אחרת. אנחנו משתמשים בשיטת איטום מתקדמת שיוצרת איטום הרמטי בין הצינורות הקוורץ לבין החוטים החשמליים. אין עוד פערי אוויר, ואין מקום לחמצן שיפגע בחומר הבידוד.
אם תסתכלו על איטום מקצועי, תראו שהוא אחיד ומחובר כימית. זה מונע את התהליך שבו החום עולה לאורך החוטים וגורם להרס חומר הבידוד מבפנים.
בטיחות מול מהירות
עוצמת חימום גבוהה יותר יוצרת לחץ תרמי גדול יותר על נקודות החיבור. ואם משתמשים במחמם בחדר אמבטיה עם אדים רבים, הסיכון לקצר חשמלי עולה מאוד. כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים בחוטים עשויים סיבי זכוכית או בחומרים פלואורופולימריים איכותיים. חומרים אלה יכולים לעמוד בעליות הטמפרטורה מבלי להישבר.
עכשיו, בואו נהיה כנים: זה גורם להאטת תהליך הייצור. איטום נכון דורש תהליך ייצור מדויק ושימוש בחומרים מתאימים. זה מאט את קצב הייצור.
אך זו הדרך היחידה להבטיח שהמחמם לא יקרוס לאחר שישה חודשי שימוש אינטנסיבי. הימנעות משלב זה עשויה לחסוך קצת כסף, אך זה פשוט יגרום לצורך בהחזרת המוצר בעתיד. אנחנו מעדיפים להשקיע זמן נוסף עכשיו, מאשר להתמודד עם מחמם שאינו עובד בהמשך.